מה עושים עם ילד בעל אישיות קורבנית?

אישיות קורבנית – או תחושת קורבן כפי שהיא מכונה לפעמים. היא גישה הרסנית עצמית שיכולה להתפתח ממגוון סיבות. ילד שבני גילו מציקים לו עלול להתחיל לראות את עצמו כחסר אונים לחלוטין. לחלופין, ילד עם תחושת זכאות עשוי להתעקש שמגיע לו טוב יותר כאשר הוא לא מקבל את רצונו. 

מנטליות של קורבן מתייחסת לאופן שבו אדם תופס את מערכת היחסים שלו עם העולם והנסיבות", אומרת ג'וליה מ. צ'מברליין, מטפלת הוליסטי פרטית במסצ'וסטס. "[זה] מתייחס למצב של אמונה שאדם הוא קורבן ואין לו שליטה על הנסיבות שלו."

הלך רוח של קורבן לא ישרת את ילדך בחיים ועלול להוביל לדימוי עצמי שלילי, חבלה עצמית, טינה וחוסר אחריות, אומרת צ'מברליין. חשוב להיות במעקב אחר הסימנים לכך שילדכם מפתח חשיבה קורבן מסוג זה. להלן סימני האזהרה שיכולים להעיד שלילדך יש הלך רוח של קורבן, ההשלכות של חשיבה של הקורבן, ומה ניתן לעשות כדי לעזור.

סימנים של אישיות קורבנית

ישנם מספר סימנים המעידים על כך שילד עוסק בחשיבה של קורבן. אלה כוללים תחושת חוסר אונים, השקפה שלילית, האשמת אחרים ועוד. רוב הזמן, חשיבה של קורבן היא תוצאה של טראומה מסוג כלשהו, ​​כגון בריונות או התעללות.

חשוב גם לציין שילד שעבר בריונות או התעללות בדרך כלשהי אינו אשם בטיפול שספג. אין לילדים  שליטה על בחירותיו של אדם אחר. עם זאת, יש להם בחירה לגבי דפוסי החשיבה שלהם. אם הם מציגים תחושת קורבן, צריך ללמד אותם איך להגיב בצורה בריאה יותר. הנה שישה סימנים שילד עוסק בחשיבה של קורבנות.

מרגיש חסר אונים

ילד שרואה את עצמו כקורבן בדרך כלל לא יעשה דבר כדי לנסות לשנות את מצבו. הילדים מניחים שאין דבר שהם יכולים לעשות בנוגע למכשולים שהם נתקלים בהם, או שהם מאמינים שהמאמצים שלהם ליצור שינוי לא יהיו יעילים.

ילדכם עלול לסרב לבקש עזרה כאשר הוא אינו יודע כיצד להכין שיעורי בית. או כאשר הוא מבולבל לגבי הוראות המורה. הילדים עלולים גם להישאר פסיביים כאשר בני גילם מתייחסים אליהם לא יפה במקום להיות אסרטיביים או מציבים גבולות. גישה חסרת אונים זו מגדילה את הסיכוי שילד יהפוך לקורבן על ידי אחרים.

בעלי נקודת מבט שלילית

רחמים עצמיים, חבלה עצמית ותחושת קורבן הולכים יד ביד. במקום לחפש פתרונות לבעיותיו, ילד שמרגיש כמו קורבן עשוי להשקיע את מרצו בניסיון להשיג אהדה במקום זאת.

הם עשויים להתלונן במקום לנקוט בצעדים כדי לשפר את מצב הרוח שלהם או לשפר את מצבם. הם עלולים לחבל בכל דבר טוב שקורה בחייהם – לפעמים מבלי להבין שהם עושים זאת.

תוך התמקדות בשלילי

אם קורים תשעה דברים טובים, ודבר רע אחד, ילד עם חשיבה של קורבן יתמקד בשלילי. אפילו כשמשהו חיובי קורה, הם עשויים לבטל את מזלם הטוב על ידי אמירת משהו כמו, "טוב, זה לא יקרה שוב", או "הם פשוט היו נחמדים כי היית שם."

אישיות קורבנית גורמת לילדים להתעלם מהדברים הטובים בחיים. וככל שהם מתמקדים יותר בשלילי, כך הם מרגישים יותר גרוע. זה מעגל אכזרי שמנציח את עצמו. מסיבה זו, חשוב מאוד ללמד ילדים כיצד להיות חיוביים יותר או למצוא את הטוב במצבים מאתגרים.

לחזות אבדון ודכדוך כחלק מאישיות קורבנית

ילד עם תחושת קורבן צפויה לחזות תחזיות קטסטרופליות.הם עשויים לומר דברים כמו: "אני הולך להיכשל במבחן הזה מחר," או "כולם הולכים לצחוק עליי בתחרות האיות."

ילדכם עשוי גם לפחד לעורר תקוות. אפילו כשאומרים להם שהולכים לעשות משהו מהנה, הם עלולים לחזות שזה לא יצליח. החשיבה השלילית שלהם תיצור מתח מיותר ותקשה עליהם לעשות כמיטב יכולתם או ליהנות מהזמן שלהם.

מאשימים את כל השאר

ילד עם גישה של "אני מסכן" מאשים את כולם בנסיבות המצערות שלהם. הם מתעקשים שכולם רוצים להזיק להם. הם עשויים אפילו לעורר אחרים בכוונה, כך שהם יכולים לעורר תגובה שלילית שתחזק את התפיסה שלהם שכולם רעים אליהם.

הם עשויים גם להיאבק לקבל אחריות אישית על התנהגותם. במקום להכיר בתפקיד שהם מילאו במריבה, למש. סביר להניח שהם יאשימו את כולם ויתעקשו שאין שום דבר שהם יכולים לעשות בנידון.

הגזמת חוסר מזל

ילד שרואה את עצמו כקורבן סביר להניח שישתמש במילים כמו "תמיד" ו"אף פעם" כאשר הוא מתאר את נסיבותיו. סביר להניח שתשמע דברים כמו, " לעולם לא יוצא לי לעשות משהו כיף," או, "הילדים האחרים תמיד רעים אליי."

סוג זה של חשיבה של הכל או כלום פירושו שילד יתקשה להכיר בחריגים לכלל. גם כאשר מישהו מצביע על ראיות להיפך, סביר להניח שילד עם חשיבה של קורבן יתעקש שהתפיסה שלו מדויקת.

ההשלכות של אישיות קורבנית

לעתים קרובות, תחושת הקורבן מושרשת בסוג כלשהו של קורבנות כמו התעללות או בריונות. אלו מובילים לתחושות של טראומה, מצוקה וכאב, אומרת ריינהארט. כאשר ילדים חווים סיטואציה טראומטית כמו בריונות, הם עשויים להתחיל להאמין שהם חסרי אונים וששום דבר שהם עושים בעתיד לא יעשה שום הבדל.

אמונות אלו יכולות ליצור מספר השלכות כמו גישה שלילית והערכה עצמית נמוכה. זה גם יכול לגרום לילדים לחבל בדברים הטובים בחייהם. לחלופין, הם עשויים להתחיל להיאבק בחרדה ודיכאון.

ילדים מרגישים לעתים קרובות חסרי אונים ומאמינים באמת ובתמים ששום דבר לא ילך כמו שצריך.

אמונות או מחשבות נפוצות

להלן כמה מחשבות או אמונות נפוצות שילדים עם הלך רוח של קורבן עשויים לחשוב:

• למה לנסות?
• אני לא יכול לעשות שום דבר נכון.
• אף אחד לא אוהב אותי.
• אין לי חברים.
• אין שום תועלת.
• שום דבר לא הולך בדרך שלי

בבסיסה, חשיבה של קורבן היא מנגנון התמודדות לא בריא שמקורו בתחושת חסר אונים כאשר הטראומה התרחשה. ילדים שרואים את עצמם כקורבנות לרוב נאבקים עם חוסר ביטחון עצמי ותפיסה עצמית שלילית. מאפיינים אלה יכולים להחמיר את רגשות הקורבנות.

איך אפשר לעזור לילד עם אישיות קורבנית?

למרות שכל הילדים חושבים שהם קורבן של עולם אכזרי לפעמים, עבור חלק מהילדים, תחושת הקורבן הופך לרווח. ללא עזרה מאדם מבוגר, הם עלולים לשאת את יחס ה"אני המסכן" שלהם לבגרות.  

כמה שינויים קטנים באופן שבו אתה מגיב עשויים לרסן בהצלחה את מנטליות הקורבן של ילדך. הגיבו בצורה תומכת, אך הבהירו שביטול משחק הכדורגל או כישלון במבחן במתמטיקה לא אומר שהם קורבן. 

אם ההשקפה השלילית של ילדכם על העולם מפריעה לחיי היומיום שלהם – בית ספר, חברות ופעילויות אחרות – פנו לעזרה מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. מנטליות של קורבן יכולה להיות גם סימן לבעיה נפשית, כמו דיכאון או חרדה.

שיטה אחת שמטפל עשוי לבחור ליישם בפגישות היא מסגור קוגניטיבי מחדש. טכניקת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מסגור מחדש קוגניטיבי שימושי במאבק בחשיבת הקורבן.

הורים עשויים לחפש טיפול משפחתי או הדרכת הורים על מנת לתקן את שורש הלך הרוח של הקורבן. לעיתים הוא קשור למצוקות ילדות ולדוגמה הורית, היא מוסיפה.

מילות סיכום

כאשר לילד יש תחושת קורבן או עוסק בחשיבה של קורבן, הוא נמצא בסיכון למספר השלכות שליליות. אם אתם רואים הסימנים לחשיבה של קורבן בתקשורת היומיומית של ילדך, נקטו בצעדים שיעזרו לשנות את האופן שבו הם רואים את העולם.

רעיון טוב יהיה לדבר עם רופא הילדים או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. הם יכולים להעריך את מצב ילדכם. ולעזור לקבוע אם החשיבה שלהם מושרשת בדיכאון, חרדה או דאגה אחרת. הם גם יכולים לספק טיפים שיעזרו לילדכם לבנות אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר, לשפר את ההערכה העצמית ולראות את העולם באור חיובי יותר.